פסק-דין בתיק ב"ל 3243-04-12

1.         זהו למעשה ערעור על החלטת ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בית שמש, מיום 4.1.12 (להלן: ההחלטה, ולהלן: הוועדה). למערערת נרשם סירוב ביחס להצעת עבודה שנמסרה לה ביום 5.9.11 (להלן: הצעת העבודה). בשל הסירוב נשללו מהתובעת דמי אבטלה ע"י המל"ל למשך חודש ימים. ב"כ המל"ל מסרה כי הערר הינו, למעשה, נגד שירות התעסוקה, וכל החלטה שתתקבל תכובד, כמובן, על ידם. ב"כ שירות התעסוקה התייצב וטען בשם מרשתו.שני הצדדים ביקשו  שאקיים את הדיון לגופו בפני. על יסוד בקשתם זו נשמע הדיון בפני כדן יחיד.

2.         המערערת, כעולה מהמכתב שהוגש לוועדת הערר, נשואה ואם ל-3 ילדים, שעבדה שנים מספר בתחום של הנהלת חשבונות. למערערת תעודת מנהלת חשבונות סוג 3. כן נרשם בכתב הערר בעניין הכשרתה המקצועית כי השלימה שתי שנות לימוד אקדמאיות בהן הוכשרה להיות מורה בכירה.

3.         המערערת, במכתב הערר המפורט מיום 6.9.11 (להלן:"המכתב"), מתארת את האירועים שאירעו עת נרשם לה הסירוב יום קודם לכן, ביום 5.9.11. במכתבה היא מתארת כיצד הפקידה בשירות התעסוקה למעשה פגעה בה וביקשה להשפילה, כולל השפלות על רקע אמונה דתית.

            בפנינו חזרה המערערת על עיקרי הדברים ואף תיארה את המצב הנפשי הקשה אליו נקלעה בשל יחסה של פקידת ההשמה בשירות התעסוקה.

4.         ועדת הערר בהחלטתה מציינת כי התרשמה שאכן מדובר ב"תקלה בתקשורת בין העוררת לבין פקידת ההשמה...". אף בפני ועדת התעסוקה הסבירה התובעת, שהיא אישה משכילה ועדינה, שביקשה לקבל עבודה בתחום התעסקותה. פקידת ההשמה, באופן בוטה, הציעה לה עבודה בניקיון כדי להכשילה ולהביא אותה לסירוב. כששאלה המערערת: האם יש עבודה אחרת בתחום התעסקותה? נאמר לה שנרשם לה סירוב. כשביקשה להבין האם בכל זאת יש עבודה אחרת הוצע לה, באותו מעמד, עבודה כקופאית. כשהסתכלה במכתב ההפניה ראתה כי מדובר, למעשה, בסידור מדפים בחנות. על כל אלה יש להוסיף את הדברים שרשמה התובעת, שבהם התייחסה פקידת ההשמה למגזר החרדי אליו שייכת ועל תרומתו לחברה.

5.         כאמור, אף בפניי חזרה התובעת על עיקרי הדברים. עדותה ודבריה עשו עלי רושם מהימן. אכן התרשמתי כי התובעת ביקשה לקבל עבודה וכי חשה נפגעת ומושפלת מהתייחסותה של פקידת ההשמה.

            זכותו של אזרח לממש הזכויות שהוקנו לו על פי דין. חובתה של הרשות להעניק לו שירות  מקצועי והוגן וללא אפליה על רקע אסור. בוודאי שאין לפגוע בו או להתייחס אליו בצורה פוגענית או מזלזלת, על רקע שיוך מגזרי.

            לאחר שהוועדה הגיעה למסקנה שהיתה תקלה בתקשורת בין העוררת ובין פקידת ההשמה, ראוי היה לקבל את הערר. "קצר בתקשורת" צריך להיזקף לזכות המבוטח. החובה לשמר ערוך תקשורת ברור ופתוח רובצת לפתחה של הרשות המנהלית - המשיבה. על הרשות המעניקה שירותים לאוכלוסיה מגוונת לוודא שלא יהיה "קצר  בתקשורת".  בכל אופן, במקרה זה, עדותה של התובעת עשתה רושם מהימן ומדבריה עולה כי לא היה סירוב לקבל את העבודה שהוצעה לה . נסיונותיה לברר את פשר ההפנייה שקיבלה ואת האפשרות לקבל הפנייה מתאימה יותר, אין לראות בהם כסירוב ולכן היה מקום לקבל את הערר.

6.         בנסיבות אלה אני מקבל את הערעור. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הערעור בסך 800 ש"ח.

7.         המל"ל יעניק לתובעת את זכויותיה בהתאמה.

8.         עותק מהחלטה זו יועבר ליועץ המשפטי של שירות התעסוקה כדי שיורה על עריכת בדיקה ביחס לטענות של המערערת בגין אפליה על רקע מגזרי אסור, בסניף שירות התעסוקה בבית שמש.

ניתן היום,  3 ביולי, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: